ללי ציפי מיכאלי אשת הקוסמוס הגדול
היום מציינים בעולם את יום זכויות האדם הבינלאומי.
בשנתיים האחרונות בזמן שהותי בדנמרק, צויין היום הזה בעצרות המונים
בכיכרות המרכזיות של קופנהגן, חומר רלוונטי רב חולק,
החתימו על עצומות, נשאו נאומים אנשי רוח ופוליטיקאים ונערכו מופעי חינם של אמנים.
מה קורה בארץ? הכל כל כך טוב? היחיד מרגיש שכל זכויותיו נאכפות?
אחד
בוא תדמיין שאתה אחד בעולם
בוא נגיד שאתה
אחד
בוא נגיד שיש עוד תריסר כמוך
בוא דמיין שאין ממך
בכלל
בוא דמיין שיש רבבות
ממך
בוא דמיין שאין ממך
כלום
בוא דמיין שיש שניים
ממך
ואין חוץ מזה
דבר
דמיין שאתה לבד. אך אחד לא כלום
מעבר לזה
ודי
בוא תחזור ודמיין שאתה אחד ויחיד
בעולם ואין בלתך כלום
כלום כלום
אתה כל כך
כל כך אחד
כל כך
בארץ לא עושים הרבה רעש מהיום הזה, כי אולי יותר מכל מקום אחר כאן שומרים על הזכויות. זאת דעתי. השיר מעורר מחשבה.
צודקת.
מענין מה יגרום לזה לתפוס, את שוכחת שאנחנו עם מאוד קבוצתי.
להתראות טובה
גלית וטובה אני מאמינה שתמיד יש מה לעשות. לשפר, לייעל, לפעול למען ולהוסיף ידע בתחום זכויות האדם. הנה קחו למשל נער בתיכון ישראלי ותשאלו אותו אם הוא מכיר את 30 זכויות האדם האוניברסליות, ותראו איזה תוצאות תקבלו. החשיפה לתקשורת והעלאת המודעות לנושא חשובות בעיניי. וקודם כל כדי שכל אדם באשר הוא אדם יידע מהן זכויותיו שלו.